מאגרי מידע גנאולוגי

פתיח מקוצר לפרשת מגורשי תל-אביב יפו היהודים בשנים 1917 עד 1918, אשר חלקם חיו ונקברו בכפר סבא

מאגר זה ישמש כמצבה לפרק עצוב בתולדות העם היהודי השב לארצו. הוא מציג פרטים על מגורשי תל-אביב יפו היהודים אשר הגיעו לכפר סבא ונקברו בשני בתי הקברות בעיר – "גאולים" ו"בית הקברות הצבאי".

גירוש היהודים, מתל-אביב יפו, נמשך כשבועיים עד לסוף חג הפסח ביום ה-13-04-1917. באותה העת התרוקנה תל-אביב יפו כמעט מכל יושביה היהודיים. הגירוש כלל כ-9,000 פליטים יהודיים אשר חיו בתל-אביב (בשכונות נווה צדק, נווה שלום ואחוזת בית) וביפו. ביפו הייתה ההתיישבות היהודית מפוזרת בכל רחבי העיר.

עדכונים והערות יש לשלוח לעורך המדור אמנון עצמון

תודות:
חברת קדישא – כפר סבא.
דר' אמנון טיל – חוקר הגירוש וצלם המצבות.
נעמי אלעד – עריכה עברית.

לפתיח המלא לחץ על הקישור

קיצורים וראשי תיבות על מצבות

הצורך להכניס נתונים רבים על שטח מצבה מצומצם, יצר את הצורך בראשי תיבות וקיצורים רבים על גבי המצבות. בעקבות העלאת הכתוב על חלק ממצבות בבית הקברות העתיק בטבריה, מצאנו לנכון להביא לידיעת הגולשים את פירושם של ראשי התיבות והקיצורים. המקורות הם מבית הקברות העתיק בטבריה, חלקת מחוקק בהר הזיתים, בתי עלמין נוספים ומקורות אחרים. כל המחפש פרטים על גבי מצבות ואינו יודע את פירושם מוזמן לעיין בקובץ זה.
תודות לבני פנטיליאט ומרדכי מקייס שעזרו במספר פירושים. ערך את טבלת הקיצורים: אמנון עצמון

לרשימת הקיצורים המלאה לחץ על הקישור המצ"ב

בטבריה ישנם שני בתי עלמין. האחד חדש, הנמצא מערבית לבית החולים פורייה, והשני ישן הנמצא בכניסה הדרומית לעיר. בית הקברות הישן מתחלק לשניים: הישן ובו נפטרים ממאה וחמישים השנים האחרונות, ובית הקברות העתיק הנקרא חלקת תלמידי הבעל שם טוב.
להצגת ההסבר המלא לחץ על הקישור…..

ב"ילקוט הפרסומים" מתפרסמות הודעות מנהלתיות שונות של מוסדות המדינה. החל מ – 8/10/1948 ועד 18/11/1979 פורסמו בו גם רשימות של אזרחים ששינו את שם משפחתם או את שמם הפרטי או את שניהם. בצד השמות מופיעים פרטים שונים. מבנה הטבלה השתנה במשך השנים ומופיעים בה נתונים כמו כתובת או מספר תעודות זהות. לעיתים גם מופיעות רשימות של נשים ששינו את שם משפחתן עקב נישואים. סך השמות המופיעים כאן מוערך ב – 300,000  אזרחים.

 איך מחפשים ?

– מקישים את השם ולוחצים "חפש".
– מקבלים רשימת עמודים בהם מופיעה המילה/שתי המילים.
– אם יש חיפוש המייצר מעל 50 עמודים מתקבלת רשימת עמודים שיש לבחור ביניהם.
– בתוך העמודים מופיע תצלום הדף המקורי ובו השם ונתונים נוספים,
כגון: תאריך השינוי, ופרטים כמו מספר תעודת זהות כתובת וכד'.
– בתוך העמודים, תסומן המילה/2 המילים, אותם מחפשים, בצבע כחול.
– בתוך העמודים, עוברים מעמוד לעמוד עד שמוצאים את המבוקש.

האימפריה העות'מאנית שלטה בארץ ישראל משנת 1517 ועד 1917, השנה בה נכבשה הארץ על ידי האנגלים (בשלהי מלחמת העולם הראשונה). בארכיון המדינה (גנזך המדינה) מצויים 461 ספרים של מפקדי אוכלוסין המכילים פרטים על תושבי ארץ ישראל משנת 1875 ועד 1917. ספרים אלה, הכתובים ברובם בתורכית עות'מאנית (באותיות ערביות), נקראים ספרי הנופוס (נפשות). הספרים מחולקים לסוגים שונים – ספרי יסוד וטיוטה (378), ספרי זרים (10), ספרים נפתיים (47), ספרי מוכתאר (9), ספרי צבא (17). כמו כן הרישום מחולק לפי דתות – מוסלמים, נוצרים ויהודים. חלק מספרי המוכתאר כתובים בעברית.

         ספר מוכתאר ירושלים, כתוב בעברית ומתייחס לעדה האשכנזית בלבד. הספר מוצג באתר בצורתו המקורית, במטרה לתת בידי החוקר אפשרות לאתר בקלות את המידע המבוקש, במקום להגיע לארכיון המדינה.

                 לדפי ספר המוכתר של ירושלים – לחץ על הקישור

                            דפי ספר המוכתר של רחובות

ספר המוכתר של רחובות מכיל 142 דפים. הדפים הלא זוגיים כתובים בערבית עותומנית ואילו הדפים הזוגיים כתובים בעברית. כאן יופיעו הדפים בעברית בלבד. ברשימה 170 משפחות המונות 624 נפשות. טווח השנים נע בין שנת 1818 לשנת – 1915. מכאן יש להניח שהספר נכתב עם סיום התקופה העותומאנית ואולי קצת אחריה.

      המקצועות המוזכרים בספר (לפי הא'ב): אגרונום – 1, אופה – 1, איכר – 62, בלן – 1, בנאי – 1, בעל בית מלון – 3, בעל נכסים – 3, חנווני – 4, מורה – 5, מנהל פרדס – 1, נגר – 3, נפח – 1, סנדלר – 1, ספר – 2, עגלון – 1, פועל – 41, שומר – 1, לא צוין – 30.

לדפי ספר המוכתר של רחובות לחץ על הקישור